קרע של הלברום בירך הוא הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע ארתרוסקופיה של הירך. לקרע כאבים אופיניים כגון כאב לאחר ישיבה ארוכה, קימה מישיבה וכאב בפעילות גופנית. האחבנה הראשונית מתבצעת בבדיקה הפיזיקאלית של האורטופד שמבצע תנועות לגירוי הלברום ובודק את טווח התנועה. באופן כללי תמיד יבוצע צילום אגן על מנת לראות את מבנה העצמות ולדעת האם יש מבנה תפס. עם זאת בדיקת תהודה מגנטית (MRI) ארתרוגרפית (שדורשת הזרקה של חומר ניגוד תוך מפרקי) היא הבדיקה הלא פולשנית הטובה ביותר על מנת להדגים את הקרע בלברום. במהלך הבדיקה מבוצעת הזרקה של חומר ניגוד וחומר הרדמה אל תוך המפרק שמאפשר לראות את הקרע טוב יותר, במקביל חומר ההרדמה יכול לשמש על מנת לבצע מבחן למקור הכאבים (מבחן לידוקאין). פגיעות סחוס מתקדמות יכולות להיות מודגמות היטב גם בבדיקה זו.
בדיקת תהודה מגנטית ארתרוגרפית (MRI) שמדגימה בבירור קרע לברום צדדי בירך. הלברום הוא המבנה המשולש שמוקף בעיגול הצהוב – באופן נורמלי הלברום מחובר אל העצם מעליו ולא קיים הקו הלבן בין המבנים.
מספר הערות לגבי MRI למפרק הירך:
1. למרות שבדיקת MRI היא הבדיקה הטובה ביותר להדגים לברום קרוע באופן לא פולשני, לא את כל הקרעים ניתן לראות בבירור.
2. לצערנו, לעיתים MRI יכול להיות מפוענח על ידי רדיולוג כבדיקה תקינה ללא קרע, למרות שרופא שמתמחה בתחום יכול להבחין בקרע בבירור.
3. כ5% מהאנשים (אחד מכל עשרים) שעוברים את הבדיקה עם הזרקת חומר הניגוד ירגישו כאבים עזים לאחר ההזרקה למשך יום – יומיים לאחר מכן. הדבר נובע ככל הנראה מרגישות לחומר הניגוד.
4. בניגוד להזרקה טיפולית למפרק הירך שמבוצעת תחת הנחיית אולטרסאונד במרפאה, רוב המטופלים מדווחים שההזרקה שמבוצעת לפני הMRI מכאיבה.
