קפצתי לכדור וכשנחתתי הרגשתי סיבוב של הברך ושמעתי קליק ממנה. באותו יום בערב הברך התנפחה והחלו כאבים ומוגבלות תנועתית. אני צולע הכאב מגביל אותי בהליכה ועלייה/ירידה של מדרגות. ומורגש גם בשינוי תנוחות או בזוויות מסוימות של הברך. (ציטוט של כדורגלן בן 25)
אנשים שעברו כבר קרע של הצולבת הקדמית עשויים למצוא את הסיפור הבא לא הגיוני: ספורטאי בשנות הארבעים לחייו, נפצע בברך במהלך תחרות בחו"ל. בבדיקת אם אר איי לאחר הפציעה רואים קרע מלא של הצולבת הקדמית. מספר ימים לאחר הפציעה הספורטאי עבר ניתוח לתיקון של הקרע ברצועה. באופן מפתיע כבר ולאחר ארבעה חודשים מהניתוח חזר לפעילות ספורט, וחצי שנה מהפציעה חזר להתחרות.
הסיפור הזה לא דמיוני בכלל. הסיפור הזה הוא של עומר רוזנברג, ספורטאי מקצועי, אשר מתחרה באמנויות לחימה ברמה בינלאומית ובעלים של NEXT סטודיו לאימונים. מכיוון שהסיפור הזה חוזר על עצמו כבר כמה וכמה פעמים החלטתי לפרסם את הפוסט הזה.
בוידאו מטה אפשר לראות את עומר רוזנברג בראיון יחד איתי בתוכנית סטטוסקופ. אנחנו מדברים על קרע של הצולבת הקדמית, מתי אפשר לבצע את התיקון, ומספרים את הסיפור של עומר אשר עבר תיקון שלה.
איך נגרם קרע ברצועה הצולבת הקדמית?
מרבית האנשים מספרים שהגוף הסתובב סביב הברך כאשר כף הרגל מקובעת לרצפה. אופייני ששומעים רעש מהברך, מעין "POP" חזק, אשר מלווה בתחושה של ניתוק או קריעה. לעיתים יש תחושה של פריקה או תת פריקה של הברך. בדרך כלל, יופיעו כאבים חזקים מיד עם הפציעה ובהמשך הברך תתנפח.
מה צריך לעשות מיד לאחר הפציעה?
בשלב הראשון מומלץ לחבוש את הברך בחבישה אלסטית. קומפרסים קרים חשובים להורדת כאב ונפיחות. לא לשכוח לקחת תרופות נוגדות דלקת וכאב כגון אדוויל. לאחר מכן יש לפנות לבדיקה רפואית של אורטופד במיון או במוקד של קופת החולים. האורטופד יבצע בדיקה פיזיקלית של הברך על מנת לבדוק את היציבות שלה. לאחר מכן, יבוצע צילום רנטגן בכדי לשלול שבר. בשלב הבא צריך לבצע בדיקת MRI של הברך על מנת להדגים את המבנים בברך וביניהם את הרצועה הצולבת.
איך מרגיש קרע ברצועה הצולבת הקדמית?
בימים הראשונים לאחר הפציעה בדרך כלל יהיה קושי לדרוך על הרגל עקב כאבים חזקים. הכאבים הללו נובעים מהמכות שהעצמות סופגות בזמן הפציעה. בימים הראשונים הברך יכולה להיות נפוחה ולעיתים קרובות יהיה קושי ליישר ולכופף את הרגל.
לאחר מספר שבועות, כאשר הנפיחות והכאבים המשמעותיים פוחתים, תהיה תחושה של חסר יציבות. לעיתים תתרחש בריחה של הרגל בעיקר בעת ביצוע תנועות סיבוביות של הגוף. קרע של הצולבת הקדמית יכול לגרום לקושי לשחק כדורגל. במקרים קשים יותר, הוא יכול לגרום אף לתחושת חסר יציבות בעת כניסה ויציאה מהאוטו.
מה רואים בבדיקת אם אר איי במקרה של קרע ברצועה הצולבת הקדמית?
בדיקת MRI של הברך מדגימה את המבנים בתוך הברך. ניתן לראות את העצמות, את הסחוס שמצפה את העצמות את המיניסקוסים והרצועות. הבדיקה תראה אם יש קרע ברצועה הצולבת ומה המיקום של הקרע. בנוסף, ברוב המקרים הקרע ברצועה הצולבת מלווה בסימני חבלה בעצם (קונטוזיה בעצם). MRI מאפשר גם לראות פגיעות נוספות כגון קרעים במיניסקוסים או פגיעות בסחוס.
מה האינדיקציה לניתוח לקרע ברצועה הצולבת?
ניתוח לשחזור או תיקון של הרצועה הצולבת הקדמית הוא ניתוח לתיקון בעיית יציבות. כאבים בלבד הם לא אינדיקציה לתיקון או שחזור של הרצועה. מטופלים שמתלוננים על אי יציבות או בריחה של הברך צריכים לעבור ניתוח לצולבת. אפשר לקרוא עוד על אינדיקציות לניתוח בפוסט הזה.
איך יודעים אם אני מתאים לניתוח לתיקון של הצולבת הקדמית?
היום ידוע שלא כל קרע של הרצועה הצולבת הקדמית מתאים לתיקון. במקרים בהם יש שארית ארוכה של הצולבת הקרועה ניתן לבצע תיקון. אם הקרע נמצא באחד מהצדדים של הרצועה ולא במרכזה – כלומר בחלק הפרוקסימלי – בחיבור לפמור או בחלק הדיסטאל – בחיבור לטיביה – אז זו בעצם תלישה של הרצועה מהחיבור אל העצם אז ניתן לתקנה.
בדיקת האם אר איי מאפשרת למדוד את אורך שארית הרצועה (הגדם). אם הגדם ארוך מספיק, הרצועה מתאימה לתפירה. ההחלטה הסופית האם לתפור או לשחזר מתבצעת במהלך הניתוח על פי הממצאים שנצפים בעזרת המצלמה.
האם הניתוח הזה מתאים לגיל מסוים?
אין הגבלת גיל לביצוע תפירה של הרצועה הצולבת הקרועה כל עוד שיש שארית ארוכה. אנשים מבוגרים יותר, מעל גיל 35, נוטים פחות לקרעים חוזרים של הצולבת. ולכן, הניתוח לתיקון הצולבת יכול להתאים להם יותר. עם זאת, ישנן כיום שיטות חדשות לביצוע תיקון של הצולבת. השיטות החדשות מאפשרות תוצאות מוצלחות גם בגילאים צעירים מאוד.
מהם היתרונות של ניתוח לתיקון קרע בצולבת הקדמית?
את הניתוח לתיקון רצועה צולבת קדמית אפשר לבצע מיד לאחר הפציעה, ללא המתנה. ואילו, ניתוח לשחזור הרצועה מקובל לבצע רק מספר שבועות לאחר שהנפיחות ירדה וטווח התנועה השתפר.
הניתוח לתיקון הרצועה משמר את הרצועה הצולבת ואת הסנסורים התחושתיים שנמצאים בתוכה. הסנסורים (קולטנים) מאפשרים מיקום של הברך במרחב (פרופריוספציה). שימור הקולטנים ברצועה מאפשר חזרה מהירה יותר לפעילות גופנית. בנוסף, שומר על נפח השרירים לאחר הניתוח בצורה טובה יותר.
באופן כללי ניתן לומר שמדובר בניתוח פחות מורכב מאשר ניתוח לשחזור של הצולבת. בהתאם צפויה החלמה קצרה יותר. לעיתים קרובות מתאפשרת חזרה לפעילות גופנית מלאה סביב ארבעה חודשים מהניתוח.
יתרון נוסף של הניתוח הוא שאין צורך להשתמש בשתל גיד. אין צורך לקצור גיד מהמטופל עצמו או מבנק הרקמות. כך נמנעת פגיעה נוספת ברגל שעלולה להיגרם בעקבות קצירת הגיד.
מה החסרונות של ניתוח לתיקון קרע בצולבת הקדמית?
ניתוחים לתיקון הרצועה הצולבת הקדמית אינם ניתוחים סטנדרטים ולא מתאימים בכל המקרים. מכיוון ומדובר בניתוח חדשני, יש איתם פחות ניסיון ברחבי העולם. כמו בכל ניתוח, בחירה לא מתאימה של מטופלים לפעולה הזו, עלולה להוביל לאחוז כישלון גבוה יותר. זאת בהשוואה לניתוח סטנדרטי לשחזור רצועת צולבת קדמית.
למה לא מבצעים את הניתוח הזה בכל מקרה של קרע ברצועה צולבת קדמית?
בניתוח לתיקון הרצועה הצולבת מבצעים חיבור של השארית של הרצועה הקרועה חזרה אל העצם. קרע במרכז הרצועה שלא ניתן לחבר חזרה אל העצם, לא מתאים לתיקון, זאת לפחות בטכניקות הקיימות היום.
מה לוח הזמנים לביצוע הניתוח?
ההמלצה היא לבצע ניתוח לתיקון של הרצועה הצולבת הקדמית כמה שיותר קרוב למועד הפציעה. ניתוח אשר מבוצע בתוך חודש מהפציעה עשוי להוביל לתוצאות מהירות וטובות יותר. עם זאת, ניתן לבצע תיקון של הרצועה גם כעבור שנה ויותר, בעיקר באנשים מעל גיל 35, עם תוצאות טובות גם כן.
האם אפשר לבצע תיקון של רצועה צולבת קדמית במידה ויש קרע מיניסקוס?
בהחלט כן, הניתוחים הללו יכולים להתבצע ביחד ובאותו הניתוח. במקרים כאלה, תיקון המיניסקוס דורש שיקום ארוך יותר מאשר תיקון הרצועה ולכן, הפרוטוקול בשיקום יהיה בהתאם לפרוטוקול לתיקון מיניסקוס.
מהלך הניתוח
הניתוח מתבציע בהרדמה כללית, בשיטה ארתרוסקופית, עם מצלמה המוחדרת לתוך הברך. בתחילת הניתוח מבוצעת סקירה של הברך על כל המבנים שלה. בשלב זה בוחנים את הרצועה הצולבת, בודקים את מיקום הקרע והאם הרצועה מתאימה לתיקון. כעת, מעבירים חוטים דרך הרצועה ומבצעים חיבור של הרצועה למיקום האנטומי ממנו נתלשה עם עוגן או כפתור. אפשר לראות את כל הניתוח בסרטון הזה ביו-טיוב משנת 2016.
בתמונות מטה ניתן לראות תיקון של הרצועה בעזרת עוגן.
אפשרות אחרת היא לתקן את הרצועה הקרועה עם כפתור וטייפ לחיזוק שעובר מעל הרצועה. אפשר לראות למטה תמונות מניתוח כזה.
מה פרוטוקול השיקום לאחר תיקון רצועה צולבת קדמית?
- מתחילים בפיזיותרפיה יומיים שלושה לאחר הניתוח:
- הליכה עם קביים ומקבע ברך נעול ביישור. עם מקבע נעול ניתן לדרוך לפי כאבים כבר מהיום הראשון לאחר הניתוח.
- יש לשאוף להגיע לפעילות מלאה של שריר הקוואד מוקדם ככל שניתן, הנמדד לפי האפשרות לבצע 20 פעמים הרמה של רגל ישרה באופן עצמוני. בשלב זה, עוברים להליכה עם מקבע ברך פתוח עד 90 מעלות למשך 4 שבועות.
- מומלץ לבצע תרגול לטווח תנועה כבר בימים הראשונים לאחר הניתוח. את התרגילים מבצעים בצורה מבוקרת ללא המקבע עד 90 מעלת כיפוף למשך 4 שבועות.
- לאחר 4 שבועות פרוטוקול שיקום רגיל כמו לאחר שחזור ACL
- ביקורת במרפאה כעשרה ימים עד שבועיים לאחר הניתוח – במידת הצורך יבוצע ניקור של הברך
- יש מקום לבצע הזרקת PRP לעידוד החלמה של הצולבת התפורה
- משככי דלקת – למשל ארקוקסיה
- משככי כאבים – למשל רוקסט פלוס לפי הצורך
- חופשת מחלה של שלושה שבועות לעבודה משרדית
קריאה נוספת
- האתר של ד"ר דה-פליס מניו-יורק. אחד הרופאים אשר מובילים את התחום של שימור הרצועה הצולבת בעולם.
- עמוד האינסטגרם שלי, יש הרבה מטופלים שמעלים תמונות משיקום של צולבת שנתפרה.
- מאמרים מקצועים בנושא תיקון ושימור רצועה צולבת קדמית. מעניין לראות את העלייה בשנים האחרונות של מספר המאמרים שעוסקים בנושא תיקון ACL. משנת 2010 עד שנת 2023 מספר המאמרים בנושא הכפיל עצמו פי שלוש.
- אתר חברת ארתרקס בנושא תיקון רצועה צולבת קדמית וטכניקות ניתוחיות.
