בדיקת יציבות של הברך היא מיומנות בסיסית שכל אורטופד/ית ופיזיותרפיסט/ית צריכים להכיר היטב. הבדיקה מאפשרת לדעת האם הברך יציבה ולהגיע למסקנה בסבירות גבוהה האם יש קרע של רצועה ואיזו רצועה קרועה. הפוסט הזה יתמקד בקרע של הרצועה הצולבת הקדמית. בקצרה, ניתן לומר שהרצועה הצולבת הקדמית אחראית על יציבות קדמית-אחורית ועל תנועה סיבובית של הברך.
הרצועה הצולבת הקדמית – Anterior Curciate Ligament או ACL בקיצור, היא מבנה אנטומי במרכז הברך שמחבר בין החלק התחתון האחורי של עצם הירך (הפמור) לחלקה העליון הקדמי של עצם השוק (הטיביה). הרצועה מונעת תנועה קדמית של הטיביה ובעלת חשיבות גבוהה בתנועות סיבוביות של הברך.
קרע של הרצועה הצולבת הקדמית היא אחת מפציעות הספורט הנפוצות ביותר. לרוב הפציעה תיגרם בעקבות תנועה סיבובית של הגוף על הברך אשר תהיה מלווה ברעש של קריעה. הברך לרוב תתנפח תוך מספר שעות והפצוע יתקשה לדרוך על הרגל.
חסר יציבות של הברך, לא כאב, זו האינדיקציה החשובה ביותר לניתוח לטיפול בקרע צולבת
בחלק גדול מהמקרים (אך לא תמיד) קרע ברצועה הצולבת ידרוש טיפול ניתוחי. הטיפול הניתוחי הנפוץ ביותר הוא שחזור של הצולבת עם שתל גיד – אפשר להשתמש בשתל גיד עצמי (מהמנותח) או שתל גיד מבנק רקמות.
סימנים לקרע צולבת קדמית בימים – שבועות הראשונים אחרי הפציעה
- נפיחות של הברך – בעקבות דימום שנוצר בגלל קרע של כלי דם בברך בעת הפציעה. לעיתים כדאי לבצע ניקור של הברך על מנת להקל על כאבים ולהוריד את הנפיחות.
- הגבלה בתנועת הברך
- הגבלת יישור – אם יש חלק של הרצועה הקרועה שמפריע ביישור הברך (ציקלופ), או במידה ויש קרע מניסקוס מסוג ידית דלי.
- הגבלה בכיפוף הברך – לרוב ינבע עקב הנוזלים הרבים בברך
- קושי בדריכה על הרגל – הליכה בצליעה עקב כאבים לרוב תיגרם עקב פגיעה גרמית שמלווה את הפציעה
- בדיקת יציבות על ידי רופא או פיזיותרפיסט בשלב הזה יכולה להיות מעט בעייתית עקב הכאבים והנפיחות. עם זאת חשובה ולא בלתי אפשרית. צריך לזכור שהבדיקה הפיזיקלית משתנה לפי המועד יחסית לפציעה.
סימנים לקרע צולבת קדמית לאחר מספר שבועות
אחרי מספר שבועות הברך תירגע, הנפיחות תרד והכאב החד יחלוף. מרבית האנשים ירגישו טוב בשלב הזה אך עלולה להופיע תחושה של חסר יציבות – בריחות של הברך בתנועות סיבוביות של הגוף אפילו בעת כניסה לרכב. חסר יציבות של הברך ולא כאבים, זו האינדיקציה החשובה ביותר לצורך בניתוח לטיפול בקרע צולבת .
בדיקת יציבות של הברך בשאלה של קרע בצולבת הקדמית
שלוש הבדיקות הנפוצות ביותר לבדיקת יציבות של הברך בשאלה של קרע צולבת קדמית הן – מבחן מגירה קדמית, מבחן לחמן ופיבוט שיפט. שלוש הבדיקות האלה יכולות לומר באופן מדויק למדי האם יש חסר יציבות של הברך ומה הדרגה שלו.
הסרטון מדגים את שלוש הבדיקות ברצף. ראשון מבוצע מבחן לחמן – כאשר הברך מכופפת ב-30 מעלות, אצבעות על הסדק המפרקי ומשיכה של השוק קדימה. שנית מבוצע מבחן מגירה קדמית – כאשר הרגל מכופפת ב-90 מעלות ומשיכה לפנים. אחרון וחביב מבוצע מבחן פיבוט שיפט – המבחן הזה גורם לעיתים לתחושת חסר יציבות ואי נוחות של המטופל ולכן לא תמיד ניתן להפיק אותו בעת בדיקה של מטופל ער (בניגוד לסרטון שמבוצע בחדר הניתוח). במבחן פיבוט שיפט בודקים יציבות סיבובית של הברך – הרגל מורחקת מהגוף על מנת לשחרר את ה-ITB, מכופפת ל30 מעלות באופן פאסיבי ואז, מבוצע סיבוב פנימי של השוק וישור של הברך – במידה ורואים קפיצה של הברך המבחן חיובי – יש שאומרים שזה קשור לקרע של הרצועה האנטרו-לטרלית ולא רק לקרע של הצולבת הקדמית. למי שרוצה ללמוד עוד על מבחן פיבוט אני מציע לקרא את הפוסט הזה ולראות את הוידאו שיש בו.
את שני המבחנים הראשונים נהוג לכמת לפי חוסר היציבות. דרגה 1 – תזוזה של 5 מ"מ
דרגה 2- תזוזה של עד 1 ס"מ
דרגה 3 – תזוזה של סנטימטר ומעלה
חשוב גם להתרשם אם יש קצה קשיח לחסר היציבות (מסומן A) או האם אין תחושה של קצה בעת הבדיקה (מסומן B)
אבחנה של קרע צולבת בבדיקת MRI
בדיקת תהודה מגנטית – MRI היא הבדיקה הטובה ביותר פרט לניתוח לאבחון קרע של הצולבת הקדמית. בבדיקה ניתן לראות את הסיבים של הצולבת מצד לצד – האם מתוחים וניתן להעריך האם יש קרע חלקי או מלא.
בנוסף במרבית המקרים שיש קריעה חדשה של הצולבת הקדמית, בעת הפציעה יש גם חבלה לעצמות – שניתן לראות בבדיקת ה-MRI כנוזל או בצקת בלשד העצמות. לעיתים קרובות בפיענוח זה ירשם אף כשבר אי ספיקה של העצם.
