ארתרוסקופיה הוא ניתוח זעיר פולשני, שמתבצע דרך חורים קטנים דרכם מוחדרת מצלמה למפרק וכלים לטיפול או ביצוע אבחנה. המילה ארתרוסקופיה מורכבת משתי מילים – ארתרו שזה אומר מפרק, וסקופ שזה אומר להסתכל, כמו במילים מיקרוסקופ או טלסקופ. ארתרוסקופיה של מפרק הירך הוא ניתוח חדש יחסית לניתוחים אתרוסקופיים של מפרקי הברך או הכתף.
מפרק הירך הוא המפרק המחבר בין האגן לעצם הירך (הפמור) ובנוי בצורת מכתש ועלי, שהם האצטבלום וראש הפמור בהתאמה. באזור המפרקי העצמות הללו מכוסות בסחוס חלק וקשיח (סחוס היאליני או סחוס מפרקי) שנועד להבטיח החלקה קלה של שתי העצמות זו על זו. בשולי המכתש (האצטבלום), יש טבעת סחוסית שנקראת לברום. הלברום משמש לאיטום המפרק ועוזר ליציבות. קרע בלברום יכול לגרום לכאבים עזים – לרוב כאב באזור המפשעה שמוחמר בישיבה או בקימה מישיבה (אפשר לקרוא כאן עוד על סימפטומים של פציעה בירך).
ארתרוסקופיה של הירך התחילה לתפוס תאוצה בתחילת שנות האלפיים כטיפול שהחליף את הפריקה הניתוחית הפתוחה של מפרק הירך לטיפול בתסמונת התפס (אימפינג'מנט) של הירך ובקרעים של הלברום. בניתוח משתמשים בשולחן ניתוחים מיוחד שעוזר למתיחת הרגל ויוצר מרווח שניתן לעבוד בו עם כלים ומצלמה. לעומת ניתוחים ארתרוסקופיים של מפרקי הברך או הכתף שמבוצעים באופן יחסי קרוב לעור, מפרק הירך עמוק הרבה יותר ונמצא בעומק של בין שישה לעשרה סנטימטרים מתחת לפני השטח.
במה אפשר לטפל בארתרוסקופיה של מפרק הירך?
קרע בלברום – זו הסיבה הנפוצה ביותר בעולם לביצוע ארתרוסוקפיה של מפרק הירך. יש שלוש אפשרויות לטיפול בקרע לברום בצורה ארתרוסקופית – תיקון, הטריה או שחזור. בזמן הניתוח המנתח יכול להעריך את חומרת הפגיעה והאם ניתן לשמר את הלברום על ידי תפירה שלו חזרה למקומו, או הטרייה של החלקים הקרועים על מנת להוריד כאבים. במידה ויש חסר משמעותי של הלברום או כאבים לאחר ניתוח להטריה של הלברום ניתן לבצע ניתוח לשחזור של הלברום בעזרת שתל גיד. אפשר לקרא עוד על קרע בלברום בירך בפוסט הזה.
תסמונת התפס (אימפנג'מנט) של הירך – ישנם שלושה סוגים של תסמונת התפס – Cam, Pincer ושילוב של השניים. מדובר במבנה גרמי של הירך שגורם לצביטה של הלברום בין העצמות ובהמשך לקרע של הלברום ולפגיעה בסחוס המפרקי. הבעיה יכולה לנבוע מהפמור (קאם) עקב ראש בצורת ביצה במקום בצורת כדור או עקב מכתש עמוק מהנורמלי (פינסר). במהלך הניתוח הארתרוסקופי משתמשים במשייפת חשמלית על מנת לתקן את הצורה של העצם ולמנוע את התפס.
בעיות נוספות שניתן לטפל בהן בצורה ארתרוסקפית: פגיעה סחוסית של האצטבלום או הפמור, קרע של הלימנטום טרז (הליגמנט העגול), קפיצה של גיד האליו-פסואס (Internal Snapping Hip), או קפיצה של האיליו-טיביאל בנד מעל הטרוכנטר הגדול (External Snapping Hip), בורסיטיס טרוכנטרי, קרע של גידי הגלוטאוס מדיוס ופציעות נוספות שארחיב עליהן בהמשך.
מה קורה לאחר הניתוח?
הפרוטוקול השיקומי לאחר הניתוח משתנה על פי הפציעה, הפעולות הכירורגיות שבוצעו ובין מנתחים שונים. באופן כללי, לאחר הניתוח מתחילים שיקום פיזיותרפי, במרבית המקרים לאחר כשבועיים ניתן ללכת ללא קביים, חזרה לפעילות ספורטיבית מתונה ובקו ישר לאחר כשלושה חודשים, וחזרה לספורט לאחר כחצי שנה. נהיגה ברכב מותרת לרוב בין חמישה ימים לשבועיים מהניתוח – תלוי ברגל המנותחת והאם הרכב אוטומאטי או ידני. חזרה לעבודה משרדית לרוב מתאפשרת כשבוע מהניתוח.
צפו בשיחה של ד"ר בוצר עם פרופ' קראסו בנושא ארתרוסקופיה של מפרק הירך
This post is also available in:
Русский
