ניתוח ארתרוסקופיה של מפרק הירך צובר תאוצה גבוהה בשנים האחרונות, מספר הניתוחים עולה באופן מתמיד והטכניקות הניתוחיות משתפרות משנה לשנה. באופן מפתיע מופיעות גם פרוצדורות חדשות שכלל לא היו קימות בעידן הניתוחים הפתוחים, אחת מהן היא שחזור של הלברום בעזרת שתל גיד, פרוצדורה שהולכת ותופסת מקום של כבוד בעולם ארתרוסקופיית הירך.

קרע בלברום בירך הוא הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע ארתרוסקופיה של מפרק הירך. הלברום ידוע כמבנה אנטומי שמעמיק את מפרק הירך, עוזר ביציבות, מפזר נוזלים ושומר על הסחוס. מחקרים הראו שפגיעה לברלית קשורה להתפתחות מוקדמת יותר של ארתריטיס במפרק הירך (שחיקה של המפרק). במידה והקרע בלברום גורם לכאבים שלא נרגעים בטיפול שמרני או במקרים שבהם קיים מבנה תפס בולט של העצמות ידרש טיפול ניתוחי. לפני ההחלטה על ניתוח, הטיפול הראשוני לרוב יכלול טיפולי פיזיורתרפיה לחיזוק שרירי הליבה והשרירים המסובבים במפרק הירך; במידה והקרע לא גדול, לפי הממצאים בבדיקת MRI, ניתן לשקול הזרקות PRP כטיפול מחליף ניתוח ארתרוסקופיה לצורך עזרה בהחלמה של הקרע בלברום והורדה של הכאבים. במידה והסימנים לקרע לא שוככים יהיה צורך בטיפול ניתוחי ארתרוסקופי. תוצאות הניתוחים הארתרוסקופיים עומדות על כ90% הצלחה בכלל האוכלוסיה יש לציין כי חזרה לספורט וריצה בפרט במטופלים צעירים גבוהה אף יותר ועומדת על 94%.

מהלך הניתוח

בזמן הארתרוסקופיה מעריכים את מצב הלברום ומה ניתן לעשות איתו, המטרה היא לשמר את התפקוד של הלברום ככל שניתן. ישנן שלוש אפשרויות ניתוחיות נפוצות לטיפול בלברום: הסרה של החלקים הקרועים (הטריה או דברידמנט בלועזית), תפירה שלו או שחזור בעזרת שתל גיד. בכינוס המנתחים האחרון שהיתי בו בשיקאגו באפריל 2017 נראה שהאופציה של שחזור הלברום הופכת להיות נפוצה יותר ויותר עד למצב קיצון שמנתחים מסויימים מעדיפים מראש לשחזר לברום קרוע מאשר לתפור אותו. מהנסיון שלי ומשיחות עם מנתחים אחרים נראה שהתוצאות של שחזור הלברום טובות לא פחות ולעיתים אף יותר טובות מאשר תפירה של הלברום. יש לציין שלמרות שמרבית המנתחים מסכימים שלא מומלץ לבצע הסרה של לברום ולהשאיר את המפרק חשוף גם לפרוצדורה זו יש מקום באינדיקציות מסויימות.

1. מבט ארתרוסקופי במפרק הירך, הלברום נמצא מסוייד

2. לאחר הורדת הלברום, פינסר בולט

3. לאחר הורדת הפינסר, הוכנסו עוגנים כהכנה לשתל

4. שתל הגיד יושב היטב במקומו ואוטם את המפרק

מתי מבצעים שחזור של הלברום?

בתחילת הארתרוסקופיה המנתח סוקר את המפרק כולו באופן שיטתי, בשלב הזה ניתן להתרשם מאופי הפציעה הלברלית ומאיכות הרקמה הרכה שנשארה. אם הלברום איבד מהגמישות שלו ונמצא מסוייד כולו, במקרים של קרעים מורכבים בלברום או במקרים שבהם הלברום קטן מאוד ולא ניתן לתפירה – ניתן לשקול שחזור של הלברום. גם במקרים שבהם ניתוח ארתרוסקופיה של הירך לא הצליח ויש צורך בניתוח חוזר ההמלצה היא לבצע שחזור של הלברום ולא לנסות לתפור בשנית את אותו הלברום.

קראו עוד על  בדיקה פיזיקלית של הירך - על פי ד"ר מרק ספרן (אוניברסיטת סטנפורד)

[pullquote]גם במקרים שבהם ניתוח ארתרוסקופיה של הירך לא הצליח ויש צורך בניתוח חוזר ההמלצה היא לבצע שחזור של הלברום ולא לנסות לתפור בשנית את אותו הלברום.[/pullquote]

איך מתבצע שחזור הלברום בירך?

את הלברום משחזרים בעזרת שתל גיד שמוכנס למפרק דרך הפורטלים של הניתוח ומקובע למקומו בעזרת עוגנים באותו האופן שבו מתקנים לברום מקורי. שתל הגיד יכול להיות מתורם או שתל גיד עצמי (אלוגרפט או אוטוגרפט בהתאמה), באופן כללי עדיף להשתמש בשתל גיד מתורם על מנת להמנע מסיבוכים עקב הפרוצדורה לקצירת הגיד. עד לא מזמן, החלק המסובך ביותר בניתוח היה מדידת האורך של האזור שחסר בו לברום וזאת לצורך הכנת שתל בגודל מתאים, בשיטות העדכניות משתמשים בשתל גיד ארוך מראש ובסיום הפרוצדורה חותכים את השארית כך שנעשה שימוש באורך מדוייק של גיד. בעיה נוספת שהיה צורך לפתור היא נקודת החיבור בין הלברום המשוחזר לזה הקיים, לבעיה הזו פותחו שני פתרונות – האחד להחליף את הלברום כולו והשני לשמור רקמה ככל שניתן בלברום הקיים ולאחר ההשתלה לבצע חפיפה בין הלברום החדש לישן.

חסרונות הניתוח לשחזור הלברום בירך

  1. שתל גיד ממקור תורם אינו זמין לכל המטופלים ותלוי בכיסוי ביטוחי
  2. הניתוח ארוך יותר מהרגיל בכ30 דקות עד שעה
  3. לרוב יש צורך בחתך ניתוחי נוסף
  4. מהלך השיקום ארוך יותר – יש צורך בשימוש בקביים ובמקבע של הירך למשך שישה שבועות