שריר וגיד הירך האחורית (המסטרינג)

פציעות של שריר וגיד הירך האחורית (ההמסטרינג, ובאנגלית Hamstring) נפוצות מאוד. מדובר בקומפלקס של שלושה שרירים ארוכים שנמצאים בחלקה האחורי של הירך. השרירים מתחברים בצד אחד לישבן ובצד השני לשוק בחלק האחורי של הברך. השרירים האלו עוברים בעצם דרך שני מפרקים ומעורבים גם בכיפוף הברך וגם ביישור מפרק הירך. שרירי המסטרינג חשובים ליציבה, הליכה, ריצה, קפיצה ובכלל בתפקוד היום יומי.

קיצור של שריר ההמסטרינג

לא יוצא דופן למצא אצל אנשים מצב בו שריר ההמסטרינג קצר מהדרוש. שריר המסטרינג קצר עלול לגרום לכאב בגב התחתון ולכאב בקדמת הברך.

תרגילי מתיחות סדירים בכיפוף לפנים או מתיחה של הרגל יכולים לשפר את הגמישות של השריר ולהאריך אותו. באופן זה ניתן להוריד ואף למנוע כאבים בברך או בגב התחתון.

תרגול סדיר של מתיחות יכול להתבצע במהלך אימוני יוגה, פילאטיס, קרוספיט, פלקנדרקייז ועוד. מקובל גם לבצע תרגול מתיחות אחרי אימוני ספורט כגון כדורגל, כדורסל או טניס על מנת לשמור על השרירים ארוכים וגמישים.

ההמסטרינג גם שומר על הברך מלברוח קדימה, ושריר חזק יכול למנוע קרע ברצועה הצולבת הקדמית. חיזוק השריר בזמן החימום לפני משחק כדורגל לפי FIFA 11+ הוכח כמוריד שכיחות של קרעים בצולבת.

פציעות של שריר ההמסטרינג

אלו פציעות אשר מתרחשות לרוב בעקבות שימוש יתר (overuse), והן פציעות נפוצות מאוד. הפגיעות מתרחשות במיוחד בקרב ספורטאים ולרוב יופיעו במרכז הירך. פציעות אלו נגרמות כאשר שרירי ההמסטרינגס מופעלים בצורה אינטנסיבית מדי, ללא חימום מתאים או מנוחה. לרוב יהיה מדובר במתיחה או קרע חלקי של השריר – Hamstring strain.

הסימנים והתסמינים של פציעות של שריר ההמסטרינג כוללים:

כאב
נפיחות
שטפי דם
קושי בהליכה או ריצה
נוקשות
ירידה בטווח התנועה

קראו עוד על פגיעה סחוסית בירך עקב תפס קאם

אם אתם חווים אחד או יותר מהסימנים הללו, חשוב להפסיק את הפעילות ולפנות לטיפול רפואי. הרופא שלכם יבצע אבחון וירשום לכם טיפול מתאים. לעיתים קרובות האבחנה הסופית של הקרע בשריר תבוצע בעזרת אולטרסאונד או תהודה מגנטית (MRI).

ישנם מספר דברים שתוכלו לעשות כדי למנוע פציעות של ההמסטרינג בעקבות שימוש יתר:

בצעו חימום מתאים לפני האימון.
העלו את עוצמת האימון שלכם בהדרגה.
הקשיבו לגוף שלכם ועצרו אם אתם מרגישים כאב.
תנו לגוף שלכם לנוח בין אימונים.
עשו תרגילי מתיחות באופן קבוע.

פציעות של גיד ההמסטרינג המקורב

לעומת הפציעה בשריר, הפציעות של גיד ההמסטרינג המקורב לעיתים קרובות ידרשו טיפול רפואי. ניתן לחלק פציעות של גיד ההמסטרינג המקורב לשתי קטגוריות – קרע חלקי או קרע מלא.

קרע חלקי של הגיד המקורב היא גם פציעה שלרוב נובעת עקב שימוש יתר. הפגיעה תתרחש בעיקר אצל ספורטאים, ובמיוחד אלו שמשתתפים בספורט שבו יש הרבה ריצה, ניתור או תנועות סיבוב. במקרים אלה לרוב יהיה מדובר בקרע חלקי של הגיד או דלקת של הגיד (טנדינוזיס). הטיפול הראשוני יהיה מבוסס על טיפל שמרני – הזרקות PRP בשילוב עם פיזיותרפיה.

קרע מלא של הגיד המקורב יתרחש בעקבות תנועה פתאומית. למשל, נפילה, מתיחה פתאומית או תנועה לא נכונה. אופיני למשל פגיעה בסקי מים, החלקה על רצפה רטובה או במשחק כדורסל. הפצוע ידווח במקרים רבים ששמע רעש קריעה מאזור הישבן. במקרים שבהם חשש שמדובר בקרע מלא של הגיד, יש צורך באבחון זריז עם US או MRI והחלטה בנוגע לטיפול מתאים. ניתוח יידרש במקרה שבו יש תלישה של הגיד מהמקום ותזוזה שלו מעל 2 סמ. לחלופין הזרקות PRP במידה והפגיעה קטנה יותר.

חשוב מאוד לזכור שטיפול ניתוחי בקרע מלא של גיד ההמסטרינג המקורב צריך להתבצע בשבועות הראשונים לאחר הפציעה ולכן חשוב להגיע לאבחון וטיפול בצורה מהירה.

קצת אנטומיה (למתקדמים):

שלושת השרירים שמרכיבים את ההמסטרינג הם:

שריר הירך הדו-ראשי (Biceps femoris) – השריר הגדול ביותר בקבוצת המסטרינג. הוא מורכב משני ראשים: ראש ארוך וראש קצר. הראש הארוך נאחז בעצם הישיבה (האיסכיאל טוברוסיטי), והראש הקצר נאחז בעצם הירך האחורית (הפמור). שני הראשים מתאחדים לגיד אחד שמתחבר לשוקית (הפיבולה).
השריר החצי-קרומי (Semimembranosus) – שריר ארוך וצר שנמצא מתחת לשריר הירך הדו-ראשי הגדול. הוא נאחז למעלה בעצם הישיבה ומתחבר לשוק בחלקה האחורי שמתחת לברך.
השריר החצי-גידי (Semitendinosus) – שריר ארוך וצר שנמצא מתחת לשריר החצי-קרומי. הוא נאחז בעצם הישיבה ומתחבר לעצם השוק (הטיביה) בחלק הפנימי.

קראו עוד על הרצועה הצולבת הקדמית

גיד ההמסטרינג הפרוקסימלי (המקורב) מחבר את שלושת שרירי ההמסטרינג לעצם הישיבה (האיסכיאל טוברוסיטי ischial tuberosity), הממוקמת בישבן בתחתית עצם האגן. אורכו של גיד ההמסטרינג הפרוקסימלי הוא כ-10 ס"מ ורוחבו 2 ס"מ.

הגיד המקורב מורכב למעשה משני חלקים עיקריים: הגיד של שריר החצי-ממברנוזוס והגיד המשותף של שני השרירים הבייספס פמוריס הארוך והסמי-טנדינוזוס. גיד הסמיממברנוזוס נצמד לעצם הישיבה בצד החיצוני העליון יותר, ואילו הגיד המשותף נצמד מעט יותר למטה.